המשכנתא שלנו והחוב שלהם

אני זוכר שבתקופה שלימדתי פסיכומטרי היה לנו כלל לפתרון שאלות מתמטיות, אם השאלה היא כללית, תסתכל על הפרט. הכוונה, אם שואלים אותך על נעלם או כלל מתמטי כללי, תבין קודם כל על מספר בודד, משהו שאפשר להבין. מאז אני מיישם את זה במקרים רבים, גם בהשקעות. למשל, אם יש לי בבית נטפליקס ודיסני+, ואני לא מוצא שום דבר לראות בדיסני+, אבל המסך דלוק מסביב לשעון על נטפליקס - אז המשמעות מבחינתי שהירידות בנטפליקס שהיו לפני רבעון היו הזדמנות, כי מי לא ירצה לראות את הסדרה על ג'פרי דאהמר או "הצופה" . (ואכן, ללקוחות הכשירים שלנו רכשנו נטפליקס. אבל לא ניתן לראות בזה המלצה , בטח לאור התיקון המרשים במניה).

אותו עקרון אני יכול להחיל גם על מאקרו כלכלה, אם אני לא מצליח להבין או להסביר את המשמעות של עליית ריבית, בואו נבין את זה דרך הכיס שלנו.

שני גופים שונים, אבל רק אחד שולט על הכסף:

צריך להבין משהו. לממשלות ולבנק המרכזי יש כלים שונים. הבנק המרכזי שולט על מה שנקרא "היצע הכסף". הוא מחליט כמה כסף יהיה בשוק, והכלי לספוג נזילות או לשחרר נזילות הוא בין השאר כלי הריבית. הרי מה הביא את הקרן הכספית (קראו את הפוסט החשוב: BTB, פקדון או קרן כספית המדריך השלם) להיות כל כך אטרקטיבית פתאום? גובה הריבית. אם לפני חצי שנה קיבלתי בפקדון 0, הרי לא היה מעניין לעשות משהו אם הכסף, אבל כעת שניתן לקבל בפקדון 3.5% ריבית לשנה, הרי שלפתע רבים רצים לפקדונות או קרנות כספיות, ויש פחות כסף בשוק, פחות השקעות, פחות מניות, פחות צמיחה, פחות משכנתאות וכו. בקיצור יש פחות כסף.

אז הבנק המרכזי שולט על היצע הכסף דרך הריבית (ולא רק)

הממשלה לא שולטת על היצע הכסף. הממשלה שולטת על גובה התקציב והחוב הממשלתי. מדינות לוות כסף רב. זה חלק מהמערכת הפיננסית העולמית. וככל שהריבית נמוכה יותר, הרי שקל למדינות לקחת יותר חוב. כמו שכאשר הריבית היתה נמוכה בישראל, שוק המשכנתאות ושוק הדיור רתחו. אם נשווה רגע, בשנת 2000, שווי החוב העולמי של ממשלת ארה"ב היה כ- 5.6 טרילון דולר, והריבית בגינו היתה כ- 200 מיליארד. ב2021, שווי החוב האמריקאי היה 30 טריליון דולר, והריבית בגינו היתה כ- 550 מיליארד בלבד. זאת אומרת גובה החוב עלה פי 5.5, אבל גובה הריבית פי 2.5 בערך. מדוע? עקב הריבית הנמוכה? היה ניתן לקחת חוב גבוה יותר (משכנתא גבוהה יותר) ולהחזיר פחות כל חודש.

גם המשכנתא שלנו דומה.

מחודש אפריל כאשר בנק ישראל התחיל להעלות ריבית באגרסיביות, עלו תשלומי המשכנתא במאות שקלים בחודש.

ורבים נאלצים למצוא פתרונות כגון צמצום הוצאות, או הלוואות נוספות בריבית גבוהה. לנו, הציבור הפשוט, אין כל כך ברירה. נאלץ להסתדר עד יעבור זעם - אבל מה תעשה ממשלת ארה"ב?

הריבית על אגח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עלתה מ 0.7% בשפל ל 4.3% החודש.

זאת אומרת שכאשר ממשלת ארה"ב תרצה ללוות חוב חדש או לגלגל חוב ישן בחוב חדש, היא תאלץ לשלם עליו פי כמה וכמה ממה ששילמה רק לפני חצי שנה. מה תעשה ממשלת ארה"ב? בדיוק מה שאנחנו עושים עם המשכנתא - תקצץ בהוצאות, ותלווה בריבית גבוהה.

אבל לעומת המשכנתא שלנו, הממשל הפדרלי יכול להשפיע על הבנק הפדרלי. בעבר כשטראמפ היה נשיא, בכל פעם שנראה שהבנק המרכזי פועל נגד האינטרסים שלו, הוא צייץ כנגדו, והפעיל לחץ. אנו לא שומעים דבר ממשל ביידן. מתי זה יתחיל להיות? כאשר עליית הריבית תתחיל להשפיע על יציבות הגופים הפיננסיים ממש כמו שראינו בבריטניה בחודש האחרון. כיצד העלאות הריבית מפרקות את השוק הפיננסי, מביאות לחשש אמיתי ליציבות קרנות הפנסיה, ומביאות לפיטורי שרי אוצר ושרי ממשלה.

לא ניתן לדעת מתי זה יקרה, אבל אני מניח שכבר לקראת החלטת הריבית הבאה של הפד, נתחיל לשמוע קולות קצת יותר בוטים מהממשל או כלכלנים, שיגידו ויסבירו כיצד המשך העלאות הריבית, ישיג אולי את המטרה - להוריד את האינפלציה. אבל יהרוג את הכלכלה

מה עושים? מתייעצים. עליית הריבית על הפקדונות בשקל ובדולר מביאה לאלטרנטיבה אמיתית, וכרגע היא צריכה להיות חלק מההשקעות שלנו, לפחות לטווח הקצר. אם זה דרך מק"מ, BTB והלוואות, קרן כספית או פקדון