מה זה סעיף 14, והאם זה טוב לי?

סעיף 14 מסדיר את חלוקת כספי הפיצויים בסיום העסקה. ניתן לומר שעל פי סעיף 14 כספי הפיצויים שהופקדו לקופת גמל/קרן פנסיה/ביטוחי מנהלים יבואו במקום חוב הפיצויים של המעסיק. על מנת להבין את משמעות סעיף 14, יש להבין מהי המשמעות של פיצויי פיטורין.

חוק פיצויי פיטורין, בקצרה, אומר שבזמן שעובד מפוטר, וכאשר הוא זכאי לפיצויי פיטורין הוא יקבל פיצוי של חודש על כל שנת עבודה על פי השכר החודשי האחרון. חוק פיצויי הפיטורין המקורי לא משחרר כספי פיצויים לעובד במקרה של התפטרות. אם נניח שהמעסיק בוחר להפריש בכל חודש את החלק היחסי של המשכורת לחסכון פנסיוני לטובת פיצויים, הרי שהפקדה של 8.33% מהשכר בכל חודש, תשלים ל- 100% שכר חודשי בשנה.

על פי סעיף 14, הפקדות אלו יגיעו במקום פיצויי פיטורין.

הכוונה היא שאם המעסיק מפקיד 8.33% לפיצויי פיטורין, הרי בזמן פיטורין - הוא פטור מתשלום נוסף.

צו הרחבה לפנסיית חובה מאפשר למעסיק להפקיד 6% לפיצויים. במקרה כזה, בעת פיטורין - על המעסיק

להשלים את ההפרש שהוא 28% מהשכר החודשי האחרון.

פעמים רבות אני נשאל ע"י עובדים, האם הם חתומים על סעיף 14?

על פי החוק, על מנת שסעיף 14 יחול, הוא חייב להיות מפורש בהסכם ההעסקה, והניסוח המסורבל של החוק, חייב להופיע כנספח עליו חותמים המעסיק והעובד: "תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר ע"י שר העבודה ובמידה שאושר".

מה קורה אם העובדים לא חתמו על סעיף זה?

נהוג לראות את ההפקדה לפנסיית חובה, שהחלה בשנת 2008 - כזו שטומנת בחובה את סעיף 14.

עכשיו נותר לנו להבין- האם עלי כעובד חל צו ההרחבה לפנסיית חובה?

א. מתי התחילו ההפקדות - אם ההפקדות התחילו לפני שנת 2008, הרי שלא ייתכן וחלות עליהן צו ההרחבה שחל רק ב- 2008. (זו הסיבה שמעסיקים רבים החתימו נספחי העסקה לעובדים שהחלו לפני שנת 2008)

ב. אחוזי ההפקדה. אחוזי ההפקדה על פי צו ההרחבה הינם: 6% תגמולי עובד, 6.5% תגמולי מעסיק ו-6% לפיצויים. אם המעסיק מגדיל הפקדות ל- 8.333% הרי שהוא חורג מצו ההרחבה, ועל מנת לקיים את סעיף 14, עליו להודיע לעובד ולקופה על קיום סעיף 14 גם על החלק העודף של הפיצויים

ג.שכר - צו ההרחבה לפנסיית חובה קובע שפנסיה תשולם עד שכר ממוצע במשק. ככל שזה נשמע מפתיע, עובדים ששכרם מעל השכר הממוצע במשק, נתפשים ככאלו שלא חל עליהם סעיף 14 באופן אוטומטי.

ולמה כל זה איכפת לי?

תסלחו לי על הסלנג - אבל נשאלת השאלה - בשורה החתונה מה זה משנה לי כעובד - הרי כיום המעסיקים משחררים את הפיצויים בכל מקרה. לא?

ניקח דוגמא פשוטה:

ליאור התחיל לעבוד בשנת 2009 בשכר של 4000 שקל לחודש. עם השנים עלה שכרו במספר פעימות ל- 20 אש"ח לחודש. בשנת 2019 פוטר ליאור. נניח לצורך הפשטות, שהמעסיק הפקיד לליאור 8.333 לפיצויים.

במקרה שאין סעיף 14: המעסיק יחויב לשלם לליאור שכר אחרון X השנים = 200,000 שקלים במקרה שיש סעיף 14, יקבל ליאור את סכום הפיצויים הצבור, שחלקו חושב גם על שכר של 4000 שקלים לחודש, ולכן סביר להניח שישנה פגיעה של עשרות אלפי שקלים בפיצויי הפיטורין אותם יקבל ליאור.

דוגמא זו ממחישה את החשיבות בסעיף 14, וזאת בדוגמא פשוטה שאפילו לא כללה תתי אפשרויות כגון הפקדה לפי 6% לפיצויים. סעיף 14, מסדיר את חלוקת הפיצויים לעובד. שינויים בתחום, כגון הקשחת התנאים בעבורם המעסיק יכול להשאיר את הפיצויים אצלו, הפכו את סעיף 14 לכמעט מיותר מבחינה זו. עם זאת, לסעיף 14 ישנה חשיבות גבוהה לגבי הסכום שמגיע לכם בעת פיטורין.

*** אין לראות באמור לעיל תחליף ליעוץ משפטי ***